כלכלת אוקראינה חזרה לצמיחה חלשה, אך הגירעון המסחרי הגיע ל-28.3 מיליארד דולר – Experts Club

כפי שמדווחת Interfax-Ukraine, כלכלת אוקראינה הציגה בסיכום המחצית הראשונה של 2026 את הסימנים הראשונים ליציאה מהמיתון, אך הגירעון הגבוה בסחר החוץ, הלחץ האינפלציוני ותלות כספי המדינה בסיוע בינלאומי נותרים הסיכונים המקרו-כלכליים המרכזיים, נאמר בגיליון האחרון של “ניטור כלכלי”.

כפי שמציין מייסד המרכז המידעי-אנליטי Experts Club, המועמד לדוקטורט במדעי הכלכלה Maksym Urakin, לאחר ירידה של 0.6% בתוצר המקומי הגולמי הריאלי בהשוואה שנתית ברבעון הראשון, בחודשים אפריל–יוני חזרה הכלכלה לצמיחה. ברבעון השני התוצר הריאלי של אוקראינה עלה ב-0.4% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד וב-0.3% בהשוואה לרבעון הקודם. יחד עם זאת, תחזית הבנק הלאומי של אוקראינה צפתה צמיחה של הכלכלה האוקראינית ב-1.3% בלבד בסיכום כל שנת 2026.

“הגורמים החיוביים בסיכום המחצית הראשונה היו חזרה של צמיחה מינימלית לפחות בתוצר, חזרת הרזרבות הבינלאומיות מעל 50 מיליארד דולר, שליטה בשוק המט”ח, מימון בינלאומי סדיר יותר והסתגלות של העסקים האוקראינים. הסיכונים העיקריים נותרים המלחמה, מצב האנרגיה, עלויות ייצור גבוהות, מחסור במשאבי עבודה, חולשת היצוא הסחורתי וחוסר איזון מסחרי הולך וגדל. לאוקראינה יש מלאי משמעותי של נזילות חיצונית, אך הוא אינו יכול להחליף צמיחה כלכלית פנימית”, ציין Urakin.

האינפלציה הצרכנית ביוני האטה ל-7.2%, בעוד האינפלציה הבסיסית האיצה ל-8.1%. ריבית הבסיס של הבנק הלאומי של אוקראינה נותרה ברמה של 15%. יחד עם זאת, הרזרבות הבינלאומיות של אוקראינה, לאחר ארבעה חודשים של ירידה, גדלו ביוני ב-12.1% — ל-51.27 מיליארד דולר. התערבויות המט”ח של הבנק הלאומי של אוקראינה נותרו משמעותיות.

אחד הסיכונים המבניים העיקריים של הכלכלה האוקראינית נותר סחר החוץ. בין ינואר ליוני 2026 יבוא הסחורות עמד על כ-49.3 מיליארד דולר, ואילו היצוא — על כ-21 מיליארד דולר. כך הגיע הגירעון הסחורתי לכ-28.3 מיליארד דולר.

גם על כספי המדינה נשמר עומס משמעותי. הכנסות הקרן הכללית של תקציב המדינה במחצית הראשונה עמדו על כמעט 1.9 טריליון הריבניות, וההוצאות — על כ-2.23 טריליון הריבניות. למגזר הביטחון וההגנה הופנו כ-1.4 טריליון הריבניות, או כ-63% מכלל ההוצאות של הקרן הכללית. היקף המענקים הבינלאומיים עמד על 569.6 מיליארד הריבניות.

לדעת Urakin, אחת המשימות העיקריות של המדיניות הכלכלית צריכה להיות הפיכת היבוא הניכר של ציוד, המימון הבינלאומי וההוצאות הביטחוניות לבסיס להקמת כושר ייצור חדש בתוך המדינה.

“השלב הבא של המדיניות הכלכלית צריך להיות לא רק שמירה על יציבות פיננסית, אלא הפיכת הציוד המיובא, הכספים הבינלאומיים וההוצאות הביטחוניות לנכסי ייצור חדשים. הבסיס לפיתוח לטווח ארוך צריכים להיות עצמאות אנרגטית, התעשייה הביטחונית, עיבוד חקלאי, תעשיית מכונות, לוקליזציה של ייצור, לוגיסטיקה, טכנולוגיות דיגיטליות ויצוא מוצרים בעלי ערך מוסף גבוה”, סבור מייסד Experts Club.

יחד עם זאת, המחצית הראשונה הראתה הבדלים משמעותיים בין הכלכלות הגדולות בעולם לשווקים המתעוררים. כלכלת סין צמחה ב-4.7% בששת החודשים הראשונים של 2026, ואילו הודו הציגה באפריל–יוני קצב צמיחה של כ-7.8%. טורקיה המשיכה לשלב צמיחה כלכלית עם אינפלציה גבוהה במיוחד. ברבעון השני התוצר שלה עלה ב-2.3% בהשוואה שנתית וב-1.1% בהשוואה לרבעון הקודם, ואילו האינפלציה השנתית ביוני נותרה בסביבות 32%. ברזיל הציגה דינמיקה מתונה יותר: התוצר שלה ברבעון השני עלה ב-2% בהשוואה שנתית וב-0.5% בהשוואה לרבעון הקודם. במחצית הראשונה צמחה כלכלת המדינה ב-1.9%, והאינפלציה השנתית ביוני האטה ל-4.64%.

“המדינות המתעוררות המרכזיות סיימו את המחצית הראשונה עם מבנה צמיחה שונה מאוד. סין צמחה ב-4.7%, אך הרבעון השני שלה היה חלש מהראשון, והצריכה הפנימית מפגרת באופן ניכר אחרי התעשייה והיצוא. הודו ממשיכה לצמוח בכמעט 8%, בהישענה על היקף השוק הפנימי ועל השקעות. טורקיה נותרת דוגמה לאופן שבו אינפלציה של מעל 30% מגבילה את איכות הצמיחה הכלכלית, ואילו ברזיל מציגה דינמיקה מתונה יותר עם בקרה הדרגתית על האינפלציה. עבור אוקראינה המסקנה המרכזית אינה משתנה: צמיחה ארוכת טווח מחייבת בסיס תעשייתי, טכנולוגי ויצוא משלה”, הדגיש Urakin.

לפי הערכתו, המחצית הראשונה אישרה את כושר העבודה של המודל האוקראיני ליציבות מקרו-פיננסית, אך בה בעת הציגה גם את מגבלותיו.

“חזרת התוצר לצמיחה חלשה והתאוששות הרזרבות הם אותות חיוביים, אך גירעון סחר הסחורות בסך 28.3 מיליארד דולר, הלחץ האינפלציוני הבסיסי הגבוה ותלות התקציב במימון חיצוני מראים את גבולות המודל הזה. רק פיתוח בסיס ייצור ויצוא משלה יאפשר לאוקראינה לעבור מכלכלה של ייצוב בזמן מלחמה למודל של צמיחה יציבה לאחר המלחמה”, סיכם Maksym Urakin.

“ניטור כלכלי” הוא מוצר אנליטי-סטטיסטי חודשי, שמנהל הפרויקט שלו הוא המועמד לדוקטורט במדעי הכלכלה Maksym Urakin. הניטור מנתח את המדדים המקרו-כלכליים העיקריים של אוקראינה ושל הכלכלות המובילות בעולם, את הדינמיקה של התוצר, האינפלציה, כספי המדינה, הרזרבות הבינלאומיות וסחר החוץ, ואת הסיכונים המרכזיים להתפתחות הכלכלית.

המקור הראשוני: open4business.com.ua