האינדיקטורים הכלכליים העיקריים של אוקראינה והעולם בסוף יולי ותחילת אוגוסט

המאמר מציג את המדדים המקרו-כלכליים המרכזיים של אוקראינה ושל כלכלת העולם נכון לסוף יולי 2026. הניתוח הוכן על בסיס נתוני שירות הסטטיסטיקה הממלכתי של אוקראינה, הבנק הלאומי של אוקראינה, משרד האוצר, שירות המכס הממלכתי, קרן המטבע הבינלאומית, Eurostat, BEA, BLS, הפדרל ריזרב של ארה"ב, הבנק המרכזי האירופי, ONS, NBS, TurkStat, IBGE ומוסדות רשמיים נוספים. בנוגע לנתוני יולי והרבעון השני נעשה שימוש גם בנתונים סטטיסטיים שפורסמו לאחר תום תקופת הדיווח.

מקסים אוראקין, מנהל פיתוח ושיווק ב-Interfax-Ukraine, מועמד למדעי הכלכלה ומייסד מרכז המידע והניתוח Experts Club, הציג סקירה של המגמות העיקריות שקבעו את מצב הכלכלה האוקראינית והעולמית בתום שבעת החודשים הראשונים של 2026.

המדדים המקרו-כלכליים של אוקראינה

נכון לסוף יולי 2026 שמרה הכלכלה האוקראינית על יציבות מקרו-פיננסית יחסית בתנאי מלחמה כוללת, אך קצב ההתאוששות הכלכלית נותר נמוך. לאחר ההתכווצות בתחילת השנה חזר התוצר הריאלי לצמיחה חלשה, אך סיכוני האינפלציה התחזקו, מה שאילץ את הבנק הלאומי להעלות את ריבית הבסיס לראשונה מזה כמה חודשים. יתרות המטבע הבינלאומיות, לאחר העלייה החדה ביוני, נותרו בסביבות 51.2 מיליארד דולר, ואילו הגירעון בסחר הסחורות בתקופה ינואר–יולי גדל לכ-34 מיליארד דולר.

המאפיינים העיקריים של המצב הכלכלי היו הוצאות ביטחון גבוהות, תלות התקציב במימון בינלאומי, המשך הגידול ביבוא, מחסור בכוח אדם והוצאות משמעותיות של החברות על אנרגיה ולוגיסטיקה. יחד עם זאת, המשך התמיכה הפיננסית של השותפות, כושר ההסתגלות של העסקים וההתאוששות ההדרגתית של הייצור החקלאי יצרו תנאים להחייאת הפעילות הכלכלית במחצית השנייה של השנה.

לפי הערכה ראשונית של שירות הסטטיסטיקה הממלכתי של אוקראינה, התוצר הריאלי ברבעון השני של 2026 גדל ב-0.4% לעומת הרבעון המקביל ב-2025. ביחס לרבעון הקודם, בהתחשב בגורם העונתי, הכלכלה צמחה ב-0.3%. התוצר הנומינלי עמד על 2,305.7 מיליארד גריבנה. נתונים אלה פורסמו ב-9 בספטמבר, לאחר תום תקופת הדיווח.

כך, לאחר התכווצות של 0.6% בהשוואה שנתית ברבעון הראשון, חזרה הכלכלה האוקראינית לדינמיקה חיובית. עם זאת, צמיחה של פחות מחצי אחוז פירושה בפועל הימצאות בסמוך לקיפאון, וההתאוששות נותרה לא אחידה בין ענפים שונים.

ב-30 ביולי עדכן הבנק הלאומי את תחזית הצמיחה של התוצר הריאלי של אוקראינה ב-2026 מ-1.3% ל-1.8%. הרגולטור ציפה שהקלת המדיניות הפיסקלית, ייצור ביטחוני מקומי וקטיף גדול יותר יתמכו בפעילות הכלכלית במחצית השנייה. לשנים 2027–2028 נחזתה האצה של הצמיחה הכלכלית לכ-2.8–3% בשנה.

יחד עם זאת ציין הבנק הלאומי כי הרס כושר הייצור, מתקני האנרגיה ותשתיות הלוגיסטיקה ממשיך לעכב את הייצור המקומי. אילוצים חשובים נוספים נותרו המחסור בעובדים מיומנים, סיכוני הביטחון ופעילות ההשקעה הלא מספקת של המגזר הפרטי.

מצב האינפלציה ביולי החמיר בהשוואה ליוני. לפי נתוני שירות הסטטיסטיקה, מחירי הצרכן עלו ב-0.3% בחודש לאחר ירידה של 0.1% ביוני. האינפלציה השנתית האיצה מ-7.2% ל-7.7%. ביחס לדצמבר 2025 עלו מחירי הצרכן ב-6.0%.

האינפלציה הליבתית ביולי עמדה על 8.1% בהשוואה שנתית, ללא שינוי לעומת יוני. בחישוב חודשי עלו המחירים הליבתיים ב-0.3% לעומת 0.5% בחודש הקודם. כך, האינפלציה הכללית האיצה, אך לחץ המחירים הבסיסי נותר יציב יחסית, אף שעלה על מדד מחירי הצרכן הכללי.

לפי נתוני הבנק הלאומי, מחירי מוצרי המזון הגולמיים ביולי היו גבוהים ב-2.2% לעומת לפני שנה. עליית המחירים של מוצרי מזון מעובדים התמתנה ל-10%, בעוד שאינפלציית השירותים נותרה גבוהה ועמדה על 13.7%. התייקרותם של שירותי תחבורה מסוימים ושל שכר דירה האיצה.

המחירים המוסדרים מנהלית עלו ב-11.8% בהשוואה שנתית. על הדינמיקה שלהם השפיעה העלאת תעריפי אספקת המים, הביוב והתחבורה הציבורית במספר ערים. יחד עם זאת, העלייה השנתית במחירי הדלק התמתנה ל-28.0% לעומת 33.4% ביוני, אף שבמחצית השנייה של יולי החלו הבנזין והסולר להתייקר שוב עקב שינוי בשערי הנפט העולמיים.

הגורמים העיקריים ללחץ האינפלציוני נותרו עלויות החברות על אנרגיה, שכר ולוגיסטיקה. השפעה נוספת נבעה מנזקים לתשתיות, ממחסור בכוח עבודה ומהצורך לממן מקורות גיבוי לאספקת חשמל.

הבנק הלאומי צפה גם אפשרות להעלאה נוספת של ריבית הבסיס ל-16% ברבעון הרביעי של 2026. חזרה למחזור של הקלה מוניטרית נחזתה לא לפני הרבעון השני של 2027, בתנאי שלחץ האינפלציה יפחת.

"יולי הראה שהאינפלציה האוקראינית נותרת בראש ובראשונה בעיה של עלויות ייצור גבוהות. גם בעליית מחירים חודשית מתונה יחסית האינפלציה הליבתית עולה על 8%, השירותים מתייקרים בכמעט 14%, והדלק ביותר מרבע בשנה. העלאת ריבית הבסיס ל-15.5% אמורה לרסן השפעות אינפלציוניות משניות ולתמוך בחיסכון בגריבנה, אך ירידה ארוכת טווח של האינפלציה בלתי אפשרית ללא ייצוב האנרגיה, הלוגיסטיקה ועלויות הייצור", הדגיש אוראקין.

מגזר המט"ח, לאחר העלייה המשמעותית ביתרות ביוני, הפגין יציבות יחסית. לפי נתונים ראשוניים של הבנק הלאומי, יתרות המטבע הבינלאומיות של אוקראינה ב-1 באוגוסט 2026 עמדו על 51.199 מיליארד דולר, לאחר ירידה של 70.4 מיליון דולר, או 0.1%, במהלך יולי.

כך, לאחר עלייה של 12.1% ביתרות ביוני, ל-51.269 מיליארד דולר, ביולי רמתן כמעט לא השתנתה. יחד עם זאת, מבנה תנועות הכספים העיד על המשך ביקוש משמעותי למטבע חוץ.

במהלך יולי מכר הבנק הלאומי בשוק המט"ח כ-4.76 מיליארד דולר. יחד עם זאת נכנסו לחשבונות המט"ח של הממשלה בבנק הלאומי כ-1.64 מיליארד דולר, ובהם 683.3 מיליון דולר מקרן המטבע הבינלאומית, 498.7 מיליון דולר דרך חשבונות הבנק העולמי ו-458.6 מיליון דולר מהנפקת איגרות חוב ממשלתיות פנימיות במטבע חוץ.

על דינמיקת היתרות השפיעו גם תשלומי חוב של המדינה, המרת הכנסות המט"ח שהתקבלו במסגרת המימון החיצוני בידי הממשלה והערכה מחדש של נכסי יתרות. היתרות הבינלאומיות נטו ירדו ביולי בכ-669 מיליון דולר, או 1.8%, ל-36.3 מיליארד דולר. היקף היתרות הבינלאומיות הכולל כיסה מימון של כ-4.2 חודשי יבוא עתידי.

בתחזית המקרו-כלכלית של יולי העלה הבנק הלאומי את היקף היתרות הבינלאומיות הצפוי בסוף 2026 ל-69.7 מיליארד דולר. לסוף 2027 נחזו 73.7 מיליארד דולר, ולסוף 2028 כ-70 מיליארד דולר. השגת נתונים אלה הייתה תלויה בהגעה בזמן של תמיכה פיננסית בינלאומית רחבת היקף.

"שמירת היתרות הבינלאומיות בסביבות 51 מיליארד דולר היא גורם מייצב חשוב לשוק המט"ח. עם זאת, מכירת כמעט 4.8 מיליארד דולר בידי הבנק הלאומי בחודש אחד מראה שהגירעון המבני במטבע חוץ נותר משמעותי. לאוקראינה יש מלאי נזילות חיצונית מספיק לייצוב הנוכחי, אך ללא הגדלת היצוא של סחורות ושירותים משאב זה אינו יכול להפוך לבסיס של התפתחות כלכלית ארוכת טווח", סבור אוראקין.

הסחר החוץ נותר אחד ממקורות חוסר האיזון המקרו-כלכלי העיקריים. לפי נתוני שירות המכס הממלכתי של אוקראינה, מחזור הסחר בתקופה ינואר–יולי 2026 עמד על 82.2 מיליארד דולר. יבוא הסחורות הגיע ל-58.1 מיליארד דולר, ואילו היצוא עמד על 24.1 מיליארד דולר. כך, הגירעון בסחר הסחורות בשבעה חודשים עמד על כ-34 מיליארד דולר. בהשוואה לתוצאות המחצית הראשונה, כשהגירעון עמד על כ-28.3 מיליארד דולר, הוא גדל ב-5.7 מיליארד דולר. היבוא עלה על היצוא בכ-2.41 פעמים.

ביולי בלבד גדל היקף היבוא בכ-8.8 מיליארד דולר, והיצוא רק ב-3.1 מיליארד דולר. דינמיקה כזו העידה על המשך התלות הגבוהה של הכלכלה האוקראינית ביבוא בתנאי מלחמה.

הספק הגדול ביותר של סחורות לאוקראינה נותרה סין, שממנה יובאו בתקופה ינואר–יולי מוצרים בשווי 16.8 מיליארד דולר. חלקה של סין ביבוא הסחורות הכולל עמד על כ-28.9%. שותפות הסחר הבאות היו פולין עם 5.5 מיליארד דולר וגרמניה עם 3.8 מיליארד דולר.

היעדים העיקריים של היצוא האוקראיני נותרו פולין, שאליה סופקו סחורות בשווי 2.8 מיליארד דולר, טורקיה – 2 מיליארד דולר וגרמניה – 1.5 מיליארד דולר.

במבנה היבוא החלק הגדול ביותר היה של מכונות, ציוד וכלי תחבורה, בסך 25.7 מיליארד דולר. יובאו סחורות דלק ואנרגיה בשווי 8.5 מיליארד דולר ותוצרת התעשייה הכימית בשווי 8 מיליארד דולר. יחד שלוש קטגוריות אלה היוו כ-73% מכל יבוא הסחורות.

החלק הגבוה של מכונות וציוד שיקף את צורכי התעשייה הביטחונית, האנרגיה, התחבורה ופרויקטי ההשקעה. יחד עם זאת, מבנה היבוא הראה גם התפתחות לא מספקת של הייצור המקומי של חלק מהמוצרים התעשייתיים והרכיבים.

את בסיס יצוא הסחורות האוקראיני היוו מוצרי מזון בשווי 14.1 מיליארד דולר, או כ-58.5% מכל היצוא. יוצאו מתכות ומוצרים מהן בשווי 2.5 מיליארד דולר, מכונות, ציוד ותחבורה – בשווי 2.1 מיליארד דולר.

מבנה זה אישר את המשך התלות הגבוהה של אוקראינה ביצוא חקלאי וביצוא חומרי גלם. חלקם של מוצרים בעלי ערך מוסף גבוה נותר לא מספיק כדי לפצות על הגידול המהיר בצורכי היבוא.

"גירעון בסחר החוץ בסחורות של 34 מיליארד דולר בשבעה חודשים הוא אחד האתגרים המבניים המרכזיים של הכלכלה האוקראינית. חלק ניכר מהיבוא נחוץ להגנה, לאנרגיה ולשיקום התשתיות. יחד עם זאת, יבוא הציוד חייב להפוך להקמת כושר ייצור חדש, לעלייה בפריון ולפיתוח היצוא. בלי זאת פער הסחר ימשיך להיות ממומן בעיקר בסיוע בינלאומי", הדגיש אוראקין.

מצב התקציב ביולי נותר מתוח אך ניתן לניהול הודות למימון חיצוני רחב היקף. לפי נתונים תפעוליים של משרד האוצר, בתקופה ינואר–יולי 2026 נכנסו לקרן הכללית של תקציב המדינה 2.06 טריליון גריבנה.

סך ההכנסות לקרן הכללית ולקרן המיוחדת של תקציב המדינה עמד על כ-3.25 טריליון גריבנה. ההוצאות במזומן של תקציב המדינה בשבעה חודשים הגיעו ל-3.43 טריליון גריבנה, מהן הוצאות הקרן הכללית עמדו על 2.58 טריליון גריבנה.

ביולי עצמו נכנסו לקרן הכללית 165.8 מיליארד גריבנה, ואילו ההוצאות במזומן של הקרן הכללית עמדו על 345.9 מיליארד גריבנה.

הסיוע הבינלאומי במענקים שנרשם בקרן הכללית של תקציב המדינה בתקופה ינואר–יולי עמד על 569.6 מיליארד גריבנה. עוד 146.1 מיליארד גריבנה הגיעו מהעברת חלק מרווחי הבנק הלאומי של אוקראינה. כך, התמיכה הבינלאומית וההכנסות המיוחדות נותרו מרכיבים חשובים של חוסן התקציב.

הכיוון העיקרי של הוצאות התקציב נותרו ביטחון והגנה. בשבעה חודשים הופנו לצרכים אלה 1.63 טריליון גריבנה, או 63.2% מסך הוצאות הקרן הכללית. ביולי עמדו ההוצאות המתאימות על 222.5 מיליארד גריבנה.

על שכר עובדי המגזר התקציבי, כולל הפרשות, בתקופה ינואר–יולי הופנו 993.5 מיליארד גריבנה, על סובסידיות והעברות שוטפות לחברות – 424.9 מיליארד גריבנה, על ביטחון סוציאלי – 410.9 מיליארד גריבנה. ההוצאות על סחורות ושירותים עמדו על 319 מיליארד גריבנה.

שירות החוב הציבורי עלה 200.7 מיליארד גריבנה, והעברות לתקציבים המקומיים – 162.4 מיליארד גריבנה.

הלוואות המדינה בפועל לקרן הכללית של תקציב המדינה בשבעה חודשים עמדו על 607.9 מיליארד גריבנה. ממקורות פנימיים גויסו 299.4 מיליארד גריבנה, וממקורות חיצוניים – 308.5 מיליארד גריבנה. תשלומי פירעון החוב הציבורי בתקופה זו עמדו על 335.5 מיליארד גריבנה.

מ-1 ביולי 2026 נכנסו לתוקף שינויים בחקיקת התקציב, שלפיהם הכנסות ממס צבאי מופנות לקרן מיוחדת של תקציב המדינה לשכר חיילי כוחות הצבא של אוקראינה. בסיכום יולי נכנסו לקרן זו 17.9 מיליארד גריבנה של מס צבאי.

נכון ל-31 ביולי עמד החוב הממלכתי והחוב בערבות המדינה של אוקראינה על 9.572 טריליון גריבנה, או כ-214.18 מיליארד דולר. בחודש אחד גדל היקפו ב-81.3 מיליארד גריבנה.

את עיקר תיק החוב הרכיבו התחייבויות חיצוניות. החוב החיצוני הממלכתי עמד על 7.3 טריליון גריבנה, החוב הפנימי – על 2.01 טריליון גריבנה, והחוב בערבות המדינה – על 261.1 מיליארד גריבנה.

גורם חיובי נותר המבנה המוטב ברובו של הלוואות המדינה. כ-64.4% מתיק החוב נבעו ממימון של ארגונים פיננסיים בינלאומיים וממשלות זרות. הריבית הממוצעת המשוקללת של החוב הציבורי בסוף יולי ירדה ל-4.40%, ותקופת הפירעון הממוצעת המשוקללת עמדה על 13.06 שנים.

"מודל התקציב של אוקראינה נותר בעל מבנה מלחמתי. יותר מ-63% מהוצאות הקרן הכללית מופנים לביטחון והגנה, ואילו תוכניות אזרחיות תלויות במידה רבה במימון בינלאומי. יחד עם זאת, גידול החוב הציבורי כשלעצמו אינו הסיכון העיקרי אם המימון נשאר ארוך טווח ומוטב. השאלה המרכזית היא אם הוצאות התקציב והסיוע החיצוני יוצרים תנאים להגדלת הפוטנציאל הכלכלי העתידי", ציין מקסים אוראקין.

מצב שוק העבודה נותר דו-משמעי. מצד אחד, מעסיקים המשיכו לדווח על מחסור בעובדים מיומנים, בעיקר בתעשייה, בבנייה, בלוגיסטיקה ובמקצועות טכניים. מצד שני, האבטלה המבנית נותרה משמעותית בשל פערים טריטוריאליים, הגירה כפויה וחוסר התאמה בין כישורים מקצועיים לצורכי המעסיקים.

לפי נתוני שירות הסטטיסטיקה, השכר הנומינלי הממוצע של עובד במשרה מלאה ביולי 2026 עמד על 32,243 גריבנה. בהשוואה ליולי 2025 הוא גדל ב-21.7%, אך ביחס ליוני 2026 ירד ב-1.6%.

גידול השכר הנומינלי עלה במידה ניכרת על האינפלציה השנתית בצריכה. הדבר העיד על עלייה בשכר הריאלי במגזר שמכוסה בסטטיסטיקה, אף שהמצב הכולל של הכנסות האוכלוסייה נותר לא אחיד.

בתחזית יולי ציפה הבנק הלאומי לירידה בשיעור האבטלה הכולל לכ-10% בסיכום 2026 ולכ-9% בשנים 2027–2028. יחד עם זאת נחזתה עלייה של השכר הריאלי ביותר מ-12% ב-2026.

במגזר החקלאי היה יולי תקופה של שיפור ניכר במדדי הייצור. לפי נתוני שירות הסטטיסטיקה, היקף הייצור החקלאי בתקופה ינואר–יולי 2026 גדל ב-17.2% לעומת התקופה המקבילה אשתקד.

זה היה שינוי משמעותי לעומת המחצית הראשונה, כאשר היקף הייצור החקלאי התכווץ ב-1.6%. את הדינמיקה החיובית הבטיחו בראש ובראשונה הגעת היבול החדש והאצת ייצור הצומח. יחד עם זאת, השפעה ניכרת על תוצאות המגזר החקלאי הייתה לדחיית מועדי הקציר, לתנאי מזג האוויר ולבסיס השוואה נמוך. לכן אין לפרש את ההאצה החדה של הייצור ביולי באופן אוטומטי כגידול ארוך טווח בפריון הענף החקלאי. החקלאות נותרה מקור מרכזי ליצוא סחורות, להכנסות מט"ח ולהבטחת ביטחון תזונתי. עם זאת, כדי להגדיל את ההשפעה הכלכלית נותרו הכרחיות השקעות בעיבוד חומרי גלם חקלאיים, באחסון תוצרת, בתשתיות תחבורה ובלוגיסטיקה.

הכלכלה העולמית

בסוף יולי 2026 נותרה כלכלת העולם עמידה יחסית, אך התפתחותה לוותה באי-ודאות גיאופוליטית גבוהה, בסיכוני אנרגיה ובדינמיקה לא אחידה של האינפלציה. הסכסוך במזרח התיכון המשיך להשפיע על שווקי האנרגיה, ואילו השקעות בבינה מלאכותית, בטכנולוגיות דיגיטליות ובאוטומציה תעשייתית תמכו בפעילות הכלכלית במספר מדינות מובילות.

בעדכון יולי של ה-World Economic Outlook, שפורסם ב-8 ביולי, חזתה קרן המטבע הבינלאומית צמיחה של כלכלת העולם ב-3.0% ב-2026 וב-3.4% ב-2027.

בהשוואה להערכות אפריל, התחזית הניחה דינמיקה כלכלית חלשה במקצת השנה, אך התאוששות מהירה יותר בשנה הבאה. קרן המטבע הדגישה כי הכלכלה העולמית נמצאת תחת השפעתם של שני גורמים מנוגדים: זעזוע אנרגיה שלילי שנגרם מהמלחמה ודחף טכנולוגי חיובי הקשור בהתפתחות הבינה המלאכותית.

הדיסאינפלציה העולמית, שנמשכה מאז 2024, נעצרה בפועל. קרן המטבע העלתה את תחזית האינפלציה העולמית ל-2026 ל-4.7%. הסיכונים העיקריים נותרו החרפה נוספת של סכסוכים צבאיים, החרפת חילוקי דעות בסחר, הידרדרות בתנאים הפיננסיים וגידול בחובות ציבוריים.

יחד עם זאת, השקעות טכנולוגיות יצרו הזדמנויות נוספות לכלכלות המשולבות בשרשראות ייצור עולמיות של מוליכים למחצה, אלקטרוניקה, ציוד דיגיטלי ופתרונות תוכנה.

הכלכלה האמריקאית ברבעון השני של 2026 המשיכה לצמוח, אף שקצב הפעילות הכלכלית התמתן. לפי הערכה ראשונית של Bureau of Economic Analysis מ-30 ביולי, התוצר הריאלי של ארה"ב גדל ב-1.5% בחישוב שנתי לעומת 2.1% ברבעון הראשון. בחישוב רבעוני רגיל עמדה הצמיחה על כ-0.4%.

התרומה החיובית העיקרית נבעה מהוצאות צרכנים, מהשקעות ומיצוא. יחד עם זאת ירדו הוצאות הממשלה והיבוא גדל, מה שהשפיע לרעה על התוצאה הכללית.

מאפיין של המצב הכלכלי נותר הגידול בהשקעות פרטיות בתחומים טכנולוגיים, ובהם מרכזי עיבוד נתונים, תשתית דיגיטלית וציוד לבינה מלאכותית.

ביולי התמתנה האינפלציה הצרכנית בארה"ב. לפי נתוני Bureau of Labor Statistics, מדד ה-CPI עלה ב-3.4% בהשוואה שנתית לעומת 3.5% ביוני.

בחישוב חודשי מנוכה עונתיות עלו מחירי הצרכן ב-0.1% בלבד לאחר ירידה של 0.4% ביוני. האינפלציה הליבתית, שאינה כוללת מזון ואנרגיה, עמדה על 2.5% בהשוואה שנתית לעומת 2.6% חודש קודם לכן.

האנרגיה נותרה יקרה ב-14.7% לעומת יולי 2025, אף שבמהלך החודש ירד מדד האנרגיה ב-1.5%. אינפלציית המזון עמדה על 3.0% בהשוואה שנתית.

ב-29 ביולי השאירה מערכת הפדרל ריזרב של ארה"ב את טווח היעד של ריבית הקרנות הפדרליות על 3.50–3.75%. את ההחלטה תמכו תשעה חברי הוועדה הפדרלית לשוק הפתוח, ואילו שלושה הצביעו בעד העלאת הריבית ב-25 נקודות בסיס.

הפדרל ריזרב ציין כי הפעילות הכלכלית ממשיכה לצמוח בקצב יציב וכי מצב שוק העבודה נותר יציב יחסית. יחד עם זאת, האינפלציה עדיין עלתה על יעד ה-2%, מה שהגביל את האפשרויות להקלה במדיניות המוניטרית.

הכלכלה האירופית הציגה ברבעון השני התאוששות מתונה. לפי הערכת הבזק הראשונית של Eurostat מ-30 ביולי, התוצר הריאלי של גוש היורו גדל ב-0.4% לעומת הרבעון הקודם, ושל האיחוד האירופי – ב-0.5%. בהשוואה שנתית עמדו הנתונים המתאימים על 1.0% ו-1.2%.

עדכונים נוספים, שפורסמו בספטמבר, העלו את הערכת הצמיחה הרבעונית ל-0.6% בגוש היורו ול-0.7% באיחוד האירופי. בהשוואה שנתית עודכנה הצמיחה הכלכלית ל-1.2% ול-1.4% בהתאמה.

כך, הכלכלה האירופית הראתה שיפור בדינמיקה, אך צמיחתה נותרה מתונה בשל עלות האנרגיה הגבוהה, סיכוני סחר ובעיות מבניות בתעשייה.

לפי הערכה ראשונית של Eurostat מ-31 ביולי, האינפלציה השנתית בגוש היורו עלתה ל-2.9% לעומת 2.8% ביוני. הנתונים הסופיים אישרו נתון זה. באיחוד האירופי עמדה האינפלציה על 3.0%.

הגורם העיקרי להאצת האינפלציה היה התייקרות האנרגיה. לפי ההערכה הראשונית, מחיריה עלו ב-10.0% בהשוואה שנתית לעומת 8.5% ביוני. אינפלציית השירותים האיצה ל-3.3%, ושל מוצרי תעשייה שאינם אנרגיה – ל-0.9%.

יחד עם זאת, עליית המחירים של מזון, אלכוהול ומוצרי טבק התמתנה ל-1.2%. האינפלציה הליבתית ללא אנרגיה, מזון, אלכוהול וטבק עמדה על כ-2.5%.

ב-23 ביולי השאיר הבנק המרכזי האירופי את שלוש ריביות המפתח ללא שינוי. ריבית הפיקדונות עמדה על 2.25%, ריבית פעולות המימון העיקריות – על 2.40%, וריבית האשראי השולי – על 2.65%.

הבנק המרכזי האירופי הדגיש כי החלטות נוספות יהיו תלויות בסיכוני האינפלציה, בהשפעת זעזוע האנרגיה ובדינמיקה הכלכלית. הרגולטור ציין גם כי ההשפעה המלאה של עליית מחירי האנרגיה טרם התבטאה בכלכלה האירופית.

בבריטניה התחזק לחץ האינפלציה ביולי אף הוא. לפי נתוני Office for National Statistics, האינפלציה הצרכנית עמדה על 2.9% בהשוואה שנתית לעומת 2.6% ביוני. בחודש עלו המחירים ב-0.3%.

האינפלציה הליבתית נותרה על 2.6%, ואילו אינפלציית השירותים התמתנה ל-3.4%. את התרומה העיקרית להאצת המדד הכללי הבטיחו שירותי דיור ושירותים ציבוריים וסחורות מסוימות שאינן מזון.

לפי הערכה ראשונית של ONS, התוצר הריאלי של בריטניה ברבעון השני של 2026 גדל ב-0.4% לעומת הרבעון הקודם לאחר צמיחה של 0.6% ברבעון הראשון. את התרומה העיקרית הבטיח מגזר השירותים, שצמח ב-0.5%. הבנייה הוסיפה 0.3%, ואילו הייצור התעשייתי נותר ללא שינוי.

ב-30 ביולי השאיר Bank of England את ריבית הבסיס על 3.75%. שישה חברי ועדת המדיניות המוניטרית תמכו בהשארת הריבית, ואילו שלושה הצביעו בעד העלאתה ל-4%.

"יולי הוכיח שהבנקים המרכזיים הגדולים ממשיכים לפעול בזהירות. הפדרל ריזרב והבנק המרכזי האירופי השאירו את הריביות ללא שינוי, וכך גם Bank of England. יחד עם זאת, האינפלציה בארה"ב התמתנה ל-3.4%, ואילו בגוש היורו ובבריטניה האיצה. דינמיקה בלתי אחידה כזו פירושה שעלות ההון העולמית תישאר גבוהה יחסית, ולאוקראינה יישארו סיכוני אינפלציה מיובאת דרך אנרגיה, ציוד ולוגיסטיקה", ציין אוראקין.

הכלכלה הסינית המשיכה להציג דינמיקה חיובית אך לא אחידה. בסיכום המחצית הראשונה של 2026 גדל התוצר הריאלי של סין ב-4.7% בהשוואה שנתית. ברבעון הראשון עמדה הצמיחה על 5.0%, וברבעון השני התמתנה ל-4.3%.

ביולי התמתנה צמיחת הייצור התעשייתי ל-4.5% בהשוואה שנתית לעומת 5.3% ביוני. בתקופה ינואר–יולי גדל הייצור התעשייתי ב-5.3%.

קצבים גבוהים במיוחד הציגה תעשיית העיבוד עתירת הטכנולוגיה, שהייצור שלה ביולי גדל ב-16.9% בהשוואה שנתית. ייצור ציוד מחשוב, תקשורת וציוד אלקטרוני אחר גדל ב-19.1%.

מדדים כאלה אישרו את המשך עמדותיה החזקות של סין בשרשראות הייצור העולמיות הקשורות לדיגיטציה, לאלקטרוניקה ולבינה מלאכותית.

יחד עם זאת, הביקוש הצרכני הפנימי נותר חלש. מכירות קמעונאיות ביולי גדלו ב-0.6% בלבד בהשוואה שנתית, ובתקופה ינואר–יולי – ב-1.2%. מכירות כלי הרכב ירדו ב-17.0% ביולי, מה שהעיד על מצב קשה בחלק משוק הצריכה.

לפי נתוני הלשכה הלאומית לסטטיסטיקה של סין, האינפלציה הצרכנית ביולי עמדה על 0.5% בלבד בהשוואה שנתית, ובחודש ירדו המחירים ב-0.1%. בשבעה חודשים עמדה העלייה הממוצעת ב-CPI על 0.9%.

יחד עם זאת, מחירי היצרנים התעשייתיים ביולי היו גבוהים ב-3.5% לעומת לפני שנה. הפער הזה בין אינפלציה צרכנית לאינפלציית יצרנים שיקף את ההשפעה המשמעותית של עלויות אנרגיה וחומרי גלם על התעשייה בביקוש פנימי חלש יחסית.

הודו המשיכה להיות אחת מהכלכלות הגדולות הדינמיות ביותר בעולם. לפי הערכת משרד הסטטיסטיקה ויישום התוכניות של הודו, התוצר הריאלי ברבעון הראשון של שנת הכספים 2026/27, כלומר באפריל–יוני 2026, גדל ב-7.8% בהשוואה שנתית.

גורמי הצמיחה הכלכלית העיקריים נותרו הביקוש הפנימי, השקעות, פיתוח תשתיות, תעשייה ומגזר השירותים. תפקיד חשוב מילאו תוכניות תשתית ממלכתיות וגידול בצריכה הפרטית.

יחד עם זאת, האינפלציה בהודו ביולי האיצה ל-4.45% בהשוואה שנתית לעומת 4.38% ביוני. אינפלציית המזון עמדה על 5.52%, מה שיצר לחץ נוסף על כוח הקנייה של האוכלוסייה.

למרות זאת שמרה הודו על קצבי צמיחה כלכלית גבוהים בהרבה מרוב הכלכלות הגדולות האחרות, הודות לשוק פנימי עצום ולמבנה דמוגרפי נוח.

טורקיה ביולי המשיכה לפעול בתנאי אינפלציה גבוהה במיוחד. לפי נתוני TurkStat, מחירי הצרכן עלו ב-1.78% לעומת יוני, ואילו האינפלציה השנתית עמדה על 31.75% לעומת 32.11% בחודש הקודם.

כך, המדד השנתי המשיך לרדת, אך נותר גבוה פי יותר מעשרה מהאינפלציה בגוש היורו. עלות מימון גבוהה, עליית עלויות החברות וירידה בכוח הקנייה הריאלי של האוכלוסייה המשיכו לרסן את הביקוש הפנימי.

נתונים נוספים לרבעון השני הראו כי התוצר הריאלי של טורקיה גדל ב-2.3% בהשוואה שנתית וב-1.1% לעומת הרבעון הקודם. הדבר העיד על המשך הדינמיקה הכלכלית החיובית, אף שאינפלציה גבוהה המשיכה לפגוע באיכות הצמיחה.

ברזיל הציגה דינמיקה כלכלית מתונה יותר. לפי נתוני IBGE, התוצר הריאלי ברבעון השני של 2026 גדל בכ-0.5% לעומת הרבעון הקודם וב-2.0% בהשוואה שנתית.

בסיכום המחצית הראשונה עמדה הצמיחה הכלכלית על כ-1.9%. גורמי התמיכה העיקריים בפעילות הכלכלית נותרו מגזר השירותים, הצריכה הפנימית וכמה תחומים של הייצור התעשייתי.

ביולי עלה מדד מחירי הצרכן הברזילאי IPCA ב-0.07% בלבד לעומת 0.16% ביוני. האינפלציה השנתית התמתנה מ-4.64% ל-4.44%, ומתחילת השנה עלו מחירי הצרכן ב-3.44%.

התמתנות האינפלציה יצרה תנאים לשיפור הדרגתי בתנאים הפיננסיים, אף שריביות גבוהות ומגבלות על משאבי התקציב נותרו גורמים מרסנים.

"הכלכלות המתפתחות הגדולות ביותר מציגות מודלי צמיחה שונים יותר ויותר. סין נותרת מרכז תעשייתי וטכנולוגי רב עוצמה, אך הביקוש הפנימי שלה מפגר באופן ניכר אחרי הייצור. הודו צומחת בכמעט 8%, בהישענות על שוק פנימי עצום ועל השקעות. טורקיה ממשיכה להיאבק באינפלציה של מעל 30%, ואילו ברזיל מייצבת בהדרגה את דינמיקת המחירים. עבור אוקראינה חשוב במיוחד הניסיון של כלכלות המבטיחות צמיחה ארוכת טווח הודות לפיתוח תעשייה, טכנולוגיות ותוצרת בעלת ערך מוסף גבוה", סבור אוראקין.

מסקנות

נכון לסוף יולי 2026 שמרה הכלכלה האוקראינית על יציבות מקרו-פיננסית יחסית, אך חוסר האיזון המבני שלה המשיך להחריף.

התוצר הריאלי ברבעון השני גדל ב-0.4% בלבד בהשוואה שנתית וב-0.3% לעומת הרבעון הקודם. הבנק הלאומי העלה את תחזית הצמיחה הכלכלית ל-2026 ל-1.8%, אך נתון כזה נותר לא מספיק להתאוששות מהירה של הפוטנציאל היצרני.

האינפלציה הצרכנית ביולי האיצה ל-7.7% בהשוואה שנתית לאחר 7.2% ביוני. האינפלציה הליבתית נותרה על 8.1%, והבנק הלאומי העלה את ריבית הבסיס ל-15.5%. בו בזמן הורעה תחזית האינפלציה לסוף 2026 ל-10%.

היתרות הבינלאומיות ב-1 באוגוסט עמדו על 51.2 מיליארד דולר, כמעט ללא שינוי במהלך החודש. יחד עם זאת, היקף ההתערבויות במט"ח נותר משמעותי, ויציבות שוק המט"ח המשיכה להיות תלויה בהגעה בזמן של סיוע בינלאומי.

הגירעון בסחורות בתקופה ינואר–יולי גדל לכ-34 מיליארד דולר, עם יבוא של 58.1 מיליארד דולר ויצוא של 24.1 מיליארד דולר. הדבר אישר את המשך התלות המשמעותית של אוקראינה בסחורות, בציוד ובנשאי אנרגיה מיובאים.

ההכנסות לקרן הכללית של תקציב המדינה בשבעה חודשים עמדו על 2.06 טריליון גריבנה, ואילו ההוצאות הגיעו ל-2.58 טריליון גריבנה. לביטחון והגנה הופנו 1.63 טריליון גריבנה, או 63.2% מהוצאות הקרן הכללית. הסיוע הבינלאומי במענקים עמד על 569.6 מיליארד גריבנה.

החוב הממלכתי והחוב בערבות המדינה בסוף יולי הגיעו ל-9.57 טריליון גריבנה. יחד עם זאת, הדומיננטיות של מימון מוטב ארוך טווח והירידה בעלות המשוקללת הממוצעת של החוב ל-4.40% ריככו את סיכוני שירותו.

גורמים חיוביים נותרו הגידול בשכר הנומינלי הממוצע, שיפור תוצאות הייצור החקלאי, התפתחות חברות הביטחון ושמירת המימון החיצוני. גורמים שליליים – תלות גבוהה ביבוא, מחסור מבני בכוח עבודה, ייצור תעשייתי חלש וקצב גידול לא מספק של היצוא.

הכלכלה העולמית נותרה גם היא בתנאי אי-ודאות מוגברת. קרן המטבע הבינלאומית חזתה צמיחה עולמית של 3.0% ב-2026 ושל 3.4% ב-2027.

ארה"ב צמחה ברבעון השני בכ-0.4% בחישוב רבעוני רגיל. גוש היורו, לפי נתונים מעודכנים, הגדיל את התוצר ב-0.6%, ובריטניה – ב-0.4%. יחד עם זאת, אינפלציית יולי עמדה על 3.4% בארה"ב, על 2.9% בגוש היורו ועל 2.9% בבריטניה.

הכלכלה הסינית צמחה ב-4.7% במחצית הראשונה, אך הייצור התעשייתי ביולי התמתן ל-4.5% בהשוואה שנתית, והמכירות הקמעונאיות – ל-0.6%. הודו שמרה על קצב צמיחה גבוה של התוצר, 7.8%, באפריל–יוני, ואילו טורקיה שילבה דינמיקה כלכלית חיובית עם אינפלציה של 31.75%. ברזיל הציגה צמיחה מתונה על רקע התמתנות האינפלציה ל-4.44%.

"יולי 2026 אישר שהכלכלה האוקראינית מסוגלת לשמור על יציבות פיננסית גם בהוצאות מלחמה גבוהות במיוחד, אך מודל זה נותר תלוי במשאבים חיצוניים. גידול היתרות, מענקים בינלאומיים והלוואות מוטבות מאפשרים לממן הגנה והתחייבויות סוציאליות, אך אינם מסלקים את הבעיות המבניות העיקריות – גירעון מאזן הסחר, ייצור תעשייתי לא מספק ומחסור בכוח עבודה", ציין אוראקין.

לדעת מייסד Experts Club, המשימה העיקרית של המדיניות הכלכלית בשנים הקרובות צריכה להיות מעבר ממודל של ייצוב מלחמתי למודל של צמיחה מבוססת השקעות וייצור.

"השלב הבא של המדיניות הכלכלית צריך לעמוד לא רק בשמירה על יציבות פיננסית, אלא בהפיכת ציוד מיובא, כספים בינלאומיים והוצאות ביטחון לנכסי ייצור חדשים. את בסיס ההתפתחות ארוכת הטווח צריכים להוות עצמאות אנרגטית, המכלול התעשייתי-ביטחוני, עיבוד חקלאי, הנדסת מכונות, מקומיות הייצור, לוגיסטיקה, טכנולוגיות דיגיטליות ויצוא של תוצרת בעלת ערך מוסף גבוה. מהיכולת ליישם טרנספורמציה כזו תהיה תלויה המעבר של אוקראינה מכלכלת ייצוב מלחמתי למודל של צמיחה בת קיימא לאחר המלחמה", סיכם מקסים אוראקין.

המוצר האנליטי-סטטיסטי החודשי "ניטור כלכלי" זמין ללקוחות Interfax-Ukraine.

מנהל פרויקט "ניטור כלכלי", מועמד למדעי הכלכלה מקסים אוראקין

מקור: אינטרפקס-אוקראינה, https://interfax.com.ua/news/projects/1232389.html